רון נ' חברת סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 15,180 ₪, אותה הגיש התובע, לקוח של הנתבעת בעל שני מנויים לשירותי רט"ן – רדיו, טלפון נייד וטלפון סלולארי. בחודש פברואר 2009 רכש התובע מודם סלולארי מהנתבעת והתחבר לחבילת גלישה באינטרנט "חבילה ללא הגבלת גלישה" בעלות כוללת וסופית של 130 ₪ לחודש, מבלי שהוחתם על הסכם או מסמך ומבלי שקיבל מהנתבעת כל מסמך.

במעמד רכישת החבילה, נאמר לו כי מדובר בגלישה באינטרנט ללא הגבלה כולל בחו"ל.

נציג הנתבעת אף זרז את התובע לסגור את העסקה.

התובע שהה בחו"ל 3 ימים, החל מיום 30/4/09 ועד ליום 2/5/09 וגילה שם, כי אינו יכול לגלוש כדי לוודא את מועד חזרתו ארצה וב-6/5/09 הודע לו על ידי נציגי הנתבעת, כי קיים שימוש חורג בסך 18,230 ₪ וכי חשבונו עומד על 22,000 ₪ בגין שימוש חורג והחלפת חבילת גלישה.

התובע, שלא הוחתם על טופס הצטרפות לשירות גלישה באינטרנט חו"ל ולא על כל מסמך אחר, ביקש שיוצג לו מסמך התחייבות מצידו, אך הנתבעת לא מצאה לנכון להסביר לו ולהציג לו מסמך המשנה את תנאי הגלישה ללא הגבלה, שהיא החבילה שרכש.

הנתבעת אשר חסמה את המודם לשימוש, המשיכה לחייבו בדמי המנוי החודשיים.

התובע טוען, כי לא ידע ולא יכול היה לדעת, שהנתבעת מתכוונת לחייב אותו בתשלום נפרד בגין גלישה בחו"ל ופנה מספר פעמים אל הנתבעת לבירור החיוב המופרז ונענה בתשובות מתחמקות והצעות להנחה. התובע טוען, כי לא ביקש לספק לו שירות אחר מעבר לזה שלו התחייב לשלם בסך 130 ₪.

התובע עותר לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, שהוא הנזק שנגרם לו על בזבוז שעות וטלפונים לבירור החיוב, ניתוקו משירות המודם. עוד עותר התובע לבטל את החיוב המופרז בו חויב על ידי הנתבעת ולבטל את החיוב החודשי שנגבה ממנו בחודשים שהיה מנותק מהמודם.

לטענת הנתבעת, חיוב התובע הינו בגין גלישה באינטרנט שביצע ממכשיר הטלפון הסלולארי בעת שהותו בחו"ל והיה על התובע לדעת, כי הוא מחויב עבור כך בנפרד מהסכום החודשי של 130 ₪. הסכם הרט"ן (נספח ג' לכתב ההגנה) אשר לטענת הנתבעת חתום בידי התובע קובע, כי בגין השירות בחו"ל ישולם בנפרד. לטענתה, התובע לא פנה מעולם לברר אם בגין שיחות חו"ל יחויב לחוד וממילא תביעתו מופרזת וחסרת בסיס.

מהעדויות אשר הובאו בפני עולה, כי הנתבעת היתה מוכנה להפחית עלויות השירות בחו"ל בו חויב התובע בסך 18,000 ₪ לסך של 6,290 ₪.

נציג הנתבעת העיד בפני כי אין לנתבעת הסכם חתום לגלישה במודם עם התובע, אך כן נמצא בידיו הסכם רט"ן לשימוש קו הטלפון, אך התובע הכחיש שזוהי חתימתו.

אין מנוס מהמסקנה, כי בעת שהתובע רכש את שירות הגלישה באינטרנט, הוא התחייב לשלם 130 ₪ מבלי שהודע לו על כך שעבור גלישה מחו"ל יחויב בתשלום אחר. הנתבעת לא העידה מטעמה את מי שביצע את העסקה מול התובע, כדי שיטען כי נושא זה הוסבר לו.

וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה. החיוב בגין הגלישה מחו"ל יבוטל. הסכומים ששולמו מידי חודש בסך 130 ₪ ונגבו על ידי הנתבעת בגין החודשים בהם הנתבעת חסמה את המודם לשימוש התובע, יושבו אף הם לתובע.

הנתבעת תשלם לתובע בנוסף פיצוי בסך 1,500 ₪ וכן את האגרה ששולמה בתיק.

הסכומים המפורטים בפסק דיני זה יהיו צמודים ונושאי ריבית כדין, החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

הצדדים רשאים להגיש בר"ע על החלטתי תוך 15 יום מהיום.

ניתן היום, י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: